אומנות מסורתית נוגעת בעיקר למיומנויות ולידע הכרוכים במלאכה ובמוצרי המלאכה. ניסיונות ההגנה מתרכזים בעידוד אומנים להמשיך לייצר מלאכה ולהעביר את כישוריהם וידעם לאחרים, במיוחד בתוך הקהילות שלהם.

​

ישנם ביטויים רבים של אומנות מסורתית: כלים; ביגוד ותכשיטים; תלבושות ואביזרים לפסטיבלים ואמנויות הבמה;  אומנות דקורטיבית וחפצי פולחן; כלי נגינה וכלי בית וצעצועים, הן לשעשוע והן לחינוך.  

​

מטרת השמירה היא להבטיח שהידע והמיומנויות הקשורים באומנות מסורתית יועברו לדורות הבאים, כך שניתן להמשיך לייצר מלאכת יד בתוך הקהילות שלהם, לספק פרנסה ליוצריהם ולשקף יצירתיות. למסורות מלאכה רבות יש מערכות עתיקות יומין של הדרכה והתלמדות.  

ניתן לחזק שווקים מקומיים ומסורתיים למוצרי יצירה, ובו בזמן ליצור שווקים חדשים. אנשים רבים ברחבי העולם נהנים מחפצים בעבודת יד החדורים בידע המצטבר ובערכים התרבותיים של אנשי המלאכה .

​

ככל שהטכנולוגיה והגלובליזציה מתקדמים, עשרות עבודות אומנות מסורתיות נלחמות כדי לשרוד. העולם הזה השתנה באופן דרמטי, כאשר מוצרים בינלאומיים נכנסו לשוק הישראלי והעסקים המקוונים הבינלאומיים שינו עוד יותר את התעשייה.  

​

מגוון גדול של מלאכת יד מיוצר במדינת ישראל, החל מייצור חפצים הממלאים תפקיד פונקציונלי בטקסים דתיים או בחיי היום יום ועד לפריטים המשרתים מטרה דקורטיבית גרידא. כמו בכל יעדי התיירות המרכזיים בעולם, רבות מיצירות המלאכה המיוצרות בישראל מכוונות למבקר מעבר לים.

מורשת המלאכה של העם היהודי חזקה במיוחד. לפי תורת התלמוד אין די בציות למצוות; צריך גם לייפות את הטקס עם יצירות אמנות. מסיבה זו נודעה ישראל בייצור יודאיקה כמו חנוכיות, מזוזות, כיפות ועוד פריטי פולחן, העשויים להפליא במתכות יקרות ונמכרים בחנויות תכשיטים מתמחות בכל מרכז אוכלוסייה.  

​

במהלך השנים הראשונות של תקופת המנדט הבריטי תכשיטי מתכת ישראלים הפכו מזוהים מאוד עם זה של העדה התימנית. מאז שנות ה-30 הייתה ההשפעה הגוברת של בתי הספר האירופיים. היסודות של ייצור הקרמיקה המודרני הונחו במהלך שנות ה-30 וה-40 עם נהירת גל של קדרים גרמנים, שהקימו אולפנים בערים שונות. מאז אותו זמן נעשה שימוש בחימר בפיסול ובציורי קיר קרמיים, וכן ממלא תפקיד דקורטיבי חשוב בחברה העירונית. בין הקרמיקאים המובילים ניתן למצוא את לידיה זבדסקי, הילדה מרום, מגדלנה חפץ, נורה כוכבי, נעמי ביטר, מוד פרידלנד ומאירה אונה.

​

מלאכות חשובות נוספות המיוצרות בקרב הקהילות היהודיות בישראל כוללות ייצור אריגה וייצור טקסטיל, עבודות עץ ועבודות עור. מסורות חזקות של כלי זכוכית, רקמה אתנית, כלי סל וגילוף בעץ זית נשמרות בקרב הקהילות הערביות בישראל.

כל מסורות המלאכה הללו מיוצגות ביריד האומנויות והמלאכה הבינלאומי חוצות היוצר המנוהל באופן מסחרי, שמתקיים מדי אוגוסט מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.