תרום עכשיו I הוסף רכיב מורשת I להצטרף I מתנדבים I קישורים I צור קשר
מרכז המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל

מסורות שבעל פה
תחום המסורות והביטויים שבעל פה כולל פתגמים, סיפורים, אגדות, שירים, תפילות, שירים, מופעי דרמה ועוד. מסורות וביטויים בעל פה משמשים להעברת ידע, ערכים תרבותיים וחברתיים וזיכרון קולקטיבי. כמו צורות אחרות של מורשת תרבותית בלתי מוחשית, מסורות בעל פה מאוימות על ידי עיור מהיר, הגירה בקנה מידה גדול, תיעוש ושינוי סביבתי.
החלק החשוב ביותר בשמירה על מסורות וביטויים בעל פה הוא שמירה על תפקידם היומיומי בחברה. חיוני גם שהזדמנויות להעברת ידע מאדם לאדם ישרדו; סיכויים לזקנים ליצור אינטראקציה עם צעירים ולהעביר סיפורים בבתים ובבתי ספר, למשל. מסורת בעל פה מהווה לרוב חלק חשוב בחגיגות חגיגיות ותרבותיות וייתכן שיהיה צורך לקדם אירועים אלו ולעודד הקשרים חדשים, כגון פסטיבלי סיפורים, כדי לאפשר ליצירתיות המסורתית למצוא אמצעי ביטוי חדשים.
מורשת תרבותית לא מוחשית
קהילות, חוקרים ומוסדות עשויים גם להשתמש בטכנולוגיית מידע כדי לסייע בשמירה על המגוון והעושר של מסורות בעל פה, כולל וריאציות טקסטואליות וסגנונות שונים של ביצועים.
מורשת תרבותית לא מוחשית
האוכלוסייה הישראלית היא קהילה מגוונת מבחינה לשונית ותרבותית עם 35 שפות ודיאלקטים מדובר בקהילות מקומיות. עברית היא השפה הרשמית של המדינה. הצורה הסטנדרטית שלו, המכונה העברית החדשה היא מדיום החיים העיקרי בישראל. ערבית , המשמשת בעיקר את העם הערבי בישראל, המהווה כחמישית מהאוכלוסייה. אנגלית , המדוברת כשפה שנייה על ידי רוב האוכלוסייה הישראלית, רוסית , המדוברת על ידי אוכלוסיית העולים מהראשונים ברית המועצות , נמצאת גם בשימוש רב.
מורשת תרבותית לא מוחשית
-
עברית מודרנית נוצרה כתוצאה מה תחיית השפה העברית שהחלה בסוף המאה ה-19, ומבוססת על דיאלקטים שונים של עברית עתיקה ומושפע במידה מסוימת משפות רבות. התנועה ל תחייתה של העברית כשפה מדוברת היה פופולרי במיוחד בקרב עולים יהודים ציונים חדשים בשנת 1880. אליעזר בן-יהודה וחסידיו יצרו את בתי הספר הראשונים, העיתונים ושאר המוסדות בשפה העברית. לאחר עלייתו של בן יהודה לישראל, ובשל הדחף של ה עלייה שנייה (1905–1914), רווחה העברית כשפה הרשמית והמדוברת היחידה של הקהילה היהודית. עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, הממשלה ראתה בעברית את דה פאקטו שפה רשמית. ביידיש עדיין משמשת לעתים קרובות באשכנז חרדי קהילות ברחבי העולם, ולעתים היא השפה הראשונה של חברי אגפי החסידות של קהילות כאלה.כשפת האם שלהם.
מורשת תרבותית לא מוחשית
שפות רבות אחרות נמצאות בשימוש על ידי מגזרים גדולים באוכלוסייה הישראלית, כולל:
מורשת תרבותית לא מוחשית
-
ערבית היא שפת האם בקרב ערביי ישראל. כיום, הנתון עומד על כ-1.6 מיליון, ולמרות שרובם שולטים בעברית, הערבית נותרה שפת האם העיקרית שלהם. בנוסף, חלק ניכר מהיהודים הישראלים יודעים ערבית מדוברת. ערבית היא שפת האם של דורות מבוגרים של יהודים מזרחים שהיגרו מארצות דוברות ערבית. שיעורי ערבית נפוצים בבתי ספר דוברי עברית מכיתות ז' עד ט'.
-
רוסי למעלה מ-20% מהישראלים שולטים ברוסית לאחר הגירה יהודית המונית מרוסיה. כמה בתי ספר ישראליים מציע קורסים בשפה הרוסית. נכון לשנת 2017 ישנם עד 1.5 מיליון ישראלים דוברי רוסית.
-
צרפתית מדוברת על ידי רבים יהודי מרוקו , אלג'יריה ותוניסיה, בין אם כשפת אם או שנייה, צרפתית מדוברת גם על ידי המספר ההולך וגדל של עולים חדשים מצרפת . של שגרירות צרפת Institut Français תומך בלימודי צרפתית בבתי ספר בישראל. אוניברסיטת תל אביב הוא חבר ב- סוכנות האוניברסיטאות דה לה פרנקופוני (AUF).
-
רומנית : ההערכה היא כי 82,300 דור ראשון ו 126,200 דור שני ליהודי רומניה חיו בישראל עד 2012.
-
יידיש : השפה של יהודים אשכנזים במזרח אירופה והשפה היהודית השנייה המדוברת ביותר, יידיש היא שפה גרמאנית, אך משלבת אלמנטים של עברית.
-
גרמנית מדוברת במקור של כ-100,000 ישראלים.
-
אמהרית : מדוברת על ידי רוב 130,000 ישראל יהודי אתיופיה
-
גרוזינית / יהודית-גאורגית : למרות הרוב יהודי גאורגי המהגרים מדברים רוסית, הם משוחחים ביניהם בגיאורגית.
-
לדינו : ה ספרדי השפה היהודית והשפה היהודית השלישית המדוברת ביותר, הלאדינו היא גרסה של ספרדית מימי הביניים, מעורבת עם עברית ועם אוצר מילים משפות שונות שאליהן היגרו יהודים לאחר שגורשו מספרד. זה נאמר על ידי רבים ספרדי יהודים. כיום ישנה רשות הנתמכת על ידי המדינה לשימור תרבות הלדינו.
-
פולנית : פולנית דיברה על ידי המספר הגדול של מהגרים מ פולין . היום, רובם נולדו וגדלו בפולין, דוברים את השפה שוטפת ביניהם, ועשו ניסיונות להקנות את השפה לילדיהם.
-
יהודים כורדים מ האזור המכונה כורדיסטן בצפון מסופוטמיה, מכסה בערך חלקים מצפון מערב איראן, צפון עיראק, צפון מזרח סוריה ודרום מזרח טורקיה. עד עלייתם לישראל בשנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 חיו יהודי כורדיסטן כקהילות אתניות סגורות. יהודי כורדיסטן דיברו בעיקר ניבים ארמיים וכורדיים, בפרט ניב קורמנג'י בכורדיסטאן העיראקית.
-
עברית תימנית בניב תימני, די הכל אותיות בעברית יש צליל מובהק. יהודי תימן נאמו ערבית-יהודית אזורית.
-
אוקראינית : בעוד שרוב יהודי אוקראינה מדברים רוסית, עדיין יש חלק של דוברי אוקראינית.
-
ספרדית : ספרדית מדוברת על ידי יהודים מ ארגנטינה ואחר עולים ממדינות אחרות דוברות ספרדית, כמו גם על ידי כמה קבוצות ספרדיות. הפופולריות של אופרות מארגנטינה ומוונצואלה, משודר בספרדית עם כתוביות בעברית מאת ויוה בשנות ה-90, הרחיב את הבנת השפה.
-
איטלקית / יהודית-איטלקית : מלבד היותה מדוברת על ידי יהודים איטלקים, איטלקית מדוברת גם על ידי יהודים רבים מ לוב ומהגרים מאריתריאה , אתיופיה ו סומליה כשפה ראשית או שנייה.
-
הונגרית : הונגרית מדוברת על ידי כ-70,000 יהודים הונגרים בישראל.
-
טורקית : טורקית מדוברת על ידי חלק מ-77,000 יהודי טורקיה ומשפחותיהם. רבים מדוברי הטורקית בישראל מדברים גם בלדינו.
-
פרסית: פרסית מדוברת על ידי חלק מ-135,000 יהודי איראן שעלה מאיראן.
-
קיילה ו Qwara : שפות אלו מדוברות על ידי יהודי אתיופיה בנוסף ל אמהרית .
-
סינית , פיליפינית , ו תאילנדית : מדוברת על ידי כמה יהודים ישראלים ו מהגרים לא יהודים מסין, ה הפיליפינים , ו תאילנד . ההערכה היא שיש 180,000
-
Marathi : Marathi היא השפה של בן ישראל – יהודים הודיים מ ה Konkan החוף של הודו . הם היגרו לארץ החל משנת 1948. בשנת 1977 הם מספרו בערך 20,000. ריכוזי דוברי מראתית נמצאים ביישובים דימונה ובאר שבע.
-
מלאיאלם : יהודי-מלאילם היא השפה המסורתית של ה יהודים מ קראלה , ב דרום הודו .
-
בוכורי : בוכורי מדוברת על ידי ה יהודים בוכרים שהיגרו ממרכז אסיה.
-
ניאו-ארמית יהודית: השפה הניאו-ארמית היהודית היא שפת האם המדוברת בה יהודים כורדים שעלתה לישראל מ עיראק , טורקיה , ו איראן במהלך שנות ה-40 וה-50.
-
יוונית : יוונית מדוברת על ידי יווני-אורתודוכסי הכנסייה ועל ידי מספר יהודים יוונים.
-
שפה אדיגית : מדוברת על ידי ה אנשים אדיגים בשני כפרים בצפון ישראל.
-
ניב אבזחי (אדיגה): מדוברת על ידי צ'רקסים בכפר רחניה בישראל
-
שפת הסימנים הישראלית היא השפה העיקרית בקרב חירש ישראלים. זה מגיע ממחנכים יהודים לחירשים מגרמניה שעברו למקום אחר כדי להקים את בית הספר הראשון לחירשים בישראל.
מורשת תרבותית לא מוחשית