מסורות שבעל פה

תחום המסורות והביטויים שבעל פה  כולל פתגמים,  סיפורים, אגדות,  שירים,  תפילות,  שירים, מופעי דרמה ועוד. מסורות וביטויים בעל פה משמשים להעברת ידע, ערכים תרבותיים וחברתיים וזיכרון קולקטיבי.   כמו צורות אחרות של מורשת תרבותית בלתי מוחשית, מסורות בעל פה מאוימות על ידי עיור מהיר, הגירה בקנה מידה גדול, תיעוש ושינוי סביבתי.  

 

החלק החשוב ביותר בשמירה על מסורות וביטויים בעל פה הוא שמירה על תפקידם היומיומי בחברה. חיוני גם שהזדמנויות להעברת ידע מאדם לאדם ישרדו; סיכויים לזקנים ליצור אינטראקציה עם צעירים ולהעביר סיפורים בבתים ובבתי ספר, למשל. מסורת בעל פה מהווה לרוב חלק חשוב בחגיגות חגיגיות ותרבותיות וייתכן שיהיה צורך לקדם אירועים אלו ולעודד הקשרים חדשים, כגון פסטיבלי סיפורים, כדי לאפשר ליצירתיות המסורתית למצוא אמצעי ביטוי חדשים.  

מורשת תרבותית לא מוחשית

קהילות, חוקרים ומוסדות עשויים גם להשתמש בטכנולוגיית מידע כדי לסייע בשמירה על המגוון והעושר של מסורות בעל פה, כולל וריאציות טקסטואליות וסגנונות שונים של ביצועים.

מורשת תרבותית לא מוחשית

שפות בישראל 

מורשת תרבותית לא מוחשית

מורשת תרבותית לא מוחשית

ה ישראלי האוכלוסייה היא קהילה מגוונת מבחינה לשונית ותרבותית עם 35 שפות ודיאלקטים מדובר בקהילות מקומיות. עברית היא השפה הרשמית של המדינה. הצורה הסטנדרטית שלו, המכונה העברית החדשה היא מדיום החיים העיקרי בישראל. ערבית , המשמשת בעיקר את העם הערבי בישראל, המהווה כחמישית מהאוכלוסייה. אנגלית , המדוברת כשפה שנייה על ידי רוב האוכלוסייה הישראלית, רוסית , המדוברת על ידי אוכלוסיית העולים מהראשונים ברית המועצות , נמצאת גם בשימוש רב.

מורשת תרבותית לא מוחשית

  • עברית מודרנית נוצרה כתוצאה מה תחיית השפה העברית שהחלה בסוף המאה ה-19, ומבוססת על דיאלקטים שונים של עברית עתיקה ומושפע במידה מסוימת משפות רבות. התנועה ל תחייתה של העברית כשפה מדוברת היה פופולרי במיוחד בקרב עולים יהודים ציונים חדשים בשנת 1880. אליעזר בן-יהודה וחסידיו יצרו את בתי הספר הראשונים, העיתונים ושאר המוסדות בשפה העברית. לאחר עלייתו של בן יהודה לישראל, ובשל הדחף של ה עלייה שנייה (1905–1914), רווחה העברית כשפה הרשמית והמדוברת היחידה של הקהילה היהודית. עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, הממשלה ראתה בעברית את דה פאקטו שפה רשמית. ביידיש עדיין משמשת לעתים קרובות באשכנז חרדי קהילות ברחבי העולם, ולעתים היא השפה הראשונה של חברי אגפי החסידות של קהילות כאלה.כשפת האם שלהם.

מורשת תרבותית לא מוחשית

שפות רבות אחרות נמצאות בשימוש על ידי מגזרים גדולים באוכלוסייה הישראלית, כולל:

מורשת תרבותית לא מוחשית

מורשת תרבותית לא מוחשית