ידע ופרקטיקות על הטבע והיקום כוללים ידע, מיומנויות, מיומנויות, פרקטיקות וייצוגים שפותחו על ידי קהילות המקיימות אינטראקציה עם הסביבה הטבעית. דרכי חשיבה אלו על היקום באות לידי ביטוי באמצעות שפה, מסורות בעל פה, תחושות של התקשרות למקום, זיכרונות, רוחניות ותפיסת עולם. הם גם משפיעים מאוד על הערכים והאמונות ועומדים בבסיס פרקטיקות חברתיות ומסורות תרבותיות רבות. הם בתורם מעוצבים על ידי הסביבה הטבעית והעולם הגדול יותר של הקהילה.

​

אזור זה כולל תחומים רבים כמו חוכמה אקולוגית מסורתית, הכרת החי והצומח המקומיים, מערכות ריפוי מסורתיות, פסטיבלים, שפות ואמנות חזותית. ידע ופרקטיקות מסורתיות הם לב ליבה של התרבות של קהילות ישראל. ההגנה על הסביבה הטבעית של ישראל קשורה קשר הדוק לשמירה על המדינה כמו גם להיבטים אחרים של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית שלה.

‏

מדינת ישראל היא מדינה מזרח תיכונית השוכנת לאורך הקצה המזרחי של הים התיכון והגבול הצפוני של חגורת המדבר הגדולה בעולם. בישראל יש אקלים צחיח למחצה, עם קיץ ארוך וחורפים קצרים. על פי מערכת סיווג האקלים של קופפן-גייגר ישראל מורכבת משלושה אזורי אקלים. אזורים על חוף הים התיכון מסווגים כ"סובטרופיים יבשים בקיץ", וחווים גם את החודשים החמים והקרים ביותר של השנה.

‏

ארץ ישראל קרובה יותר עוברת לאקלים צחיח למחצה, עם טמפרטורה ממוצעת של 18 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים גבוהה יחסית בצפון. כתוצאה מכך, פיתוח משאבים, בפרט מים, נהנה מתמיכה ממשלתית גבוהה יחסית לאורך רוב ההיסטוריה של המדינה. לדוגמה, תשתית חיסכון וטיוב המים של ישראל היא מהמתקדמות בעולם, כאשר כמחצית אספקת המים שלה נובעת משפכים ממוחזרים ומטופלים, מים מליחים ומים מותפלים. בנוסף, ישראל צד למספר הסכמים בינלאומיים בנושא זיהום אוויר ושינויי אקלים, לרבות פרוטוקול קיוטו, אמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים ופרוטוקול מונטריאול.

​

מחקר סביבתי בישראל *

​

מדענים ישראלים פיתחו שורה של טכנולוגיות חדשות - המציבות את ישראל בחזית ההתפתחויות העולמיות במספר תחומים סביבתיים.

ניהול מים

‏

ישראל היא מובילה עולמית בפיתוח השקיה בטפטוף, טכניקה שבה מועברות כמויות קטנות יחסית של מים ישירות לשורשי הצמחים. לטכניקות אלו יתרון נוסף של הפחתת השפעות סביבתיות שליליות הקשורות בהשקיה רציפה, כגון התפלה מוגברת.

‏

בנוסף, ישראל כיום היא מובילה עולמית במיחזור שפכים, המהווה כיום כ-30% מסך ההיצע שלה, לעומת 3% לפני שני עשורים. באמצעות מיחזור שפכים עירוניים לצורכי השקיה, בהתאם להיתרים מחמירים שניתנו על ידי משרד הבריאות, המדינה לא רק חוסכת מים מתוקים יקרים אלא מונעת את הנזק הסביבתי הנגרם מהזרמה חסרת הבחנה של שפכים לנחלים ולים.

‏

אסטרטגיות שיושמו מאז הקמת ישראל ב-1948 הצליחו לדחוף את קצה המדבר דרומה, ולהפוך את תהליך המדבר. באמצעות מספר שיטות חדשניות, ניתוב גשם ונגר ונוצרים כתמים פרודוקטיביים יחסית בנוף המדברי. כמובילה עולמית בניהול אזורים צחיחים, לרבות ייעור, קצירת מים, שימור מים וקרקע ושימוש במים מלוחים, ישראל לוקחת חלק פעיל במאמצים אזוריים ובינלאומיים למאבק במדבור.

אנרגיה סולארית

‏

ישראל הפכה לחלוצה עולמית בשימוש באנרגיה סולארית. כתוצאה ממחקר אוניברסיטאי שבוצע כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת, הצליחו מדענים ישראלים לפתח את ציפויי הספיגה הסולאריים הראשונים - אמייל שחור שאיפשר לפאנלים סולאריים לשמור על שיעור גבוה יותר מאנרגיית השמש. התפתחות זו הובילה להחלטה לצייד את כל מבני המגורים והמסחר בארץ בדודי שמש. כיום ישראל מפיקה את רוב המים החמים הביתיים שלה ו-3% ממאזן האנרגיה הלאומי שלה מאנרגיה סולארית, וכן מייצאת עשרות אלפי דודי שמש לכל רחבי העולם.

‏

ההערכה היא כי 10 קמ"ר של מדבר הנגב זוכים לאנרגיה סולארית בממוצע השווה לכלל החשמל שמייצרת חברת החשמל - תהליך שצורך כשליש מכלל יבוא הדלקים למדינה. לכן, אך טבעי הוא שבדרום הצחיח של ישראל, המרכז לחקר אנרגיה סולארית של אוניברסיטת בן גוריון בוחן ומדגים מגוון טכנולוגיות תרמיות ופוטו-וולטאיות המופעלות על ידי שמש. המרכז מאפשר להעביר רעיון חדש משלב המעבדה הראשונית ועד לבדיקה סופית בקנה מידה גדול במדבר הנגב ספוג השמש, ולהגביר עוד יותר את ניצול האנרגיה הסולארית.

‏

​

מקור: https://mfa.gov.il/MFA/InnovativeIsrael/AboutIsrael/Spotlight/Pages/Environmental%20Research%20in%20Israel.aspאיקס

הבתים האקולוגיים של ישראל

‏

בוץ הוא מבודד טבעי מסורתי יחד עם חבילות קש. ישובים עם חשיבה קדימה כמו קיבוץ לוטן וקיבוץ נאות סמדר בנגב, נבנו זה מכבר בחומרים אלו. כאשר הבנייה האקולוגית עוברת לפרברים, המוצר הטבעי הפופולרי ביותר לבידוד הוא המפקרטיט, חומר ביולוגי מרוכב עמיד בפני מזג אוויר של אבקת סיד וקנבוס, החלק הפנימי העצי של גבעול ההמפ. בשל התכונות הטבעיות של ההמפ והדרך שבה הוא מעובד לבנייה, מבנים שנעשו עם קנבוס לוקחים פחות אנרגיה לבנייה, יוצרים פחות פסולת וצורכים פחות דלק בהשוואה לבתי בטון.

‏

פרופ' יצחק מאיר באוניברסיטת בן-גוריון, חלוץ ביוזמות ישראליות לבנייה ירוקה, מעורב בפרויקט אירופי לתכנון קהילות נטו אפס אנרגיה שבהן מבנים משלבים טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כדי לקזז את צריכת האנרגיה שלהם. גן האפס החדש של העיר חדרה בישראל יכול להוות מודל לקהילות כאלה.

‏

פארקים לאומיים

​

• גן לאומי אחזיב 

• הפארק הלאומי נהר אלכסנדר 

• גן לאומי אשקלון 

• הפארק הלאומי ברעם 

• גן לאומי בית כנסת בית אלפא 

• גן לאומי בית גוברין 

• בית היא גן לאומי

• גן לאומי בית שערים 

• גן לאומי קיסריה

• הפארק הלאומי קסטל 

• גן לאומי כוכב הירדן

• הפארק הלאומי קורזים 

• גן לאומי עתיקות עין גדי 

• גן לאומי עין חמד

• גן לאומי אשכול

• גן לאומי גן השלושה 

• גן לאומי חמת טבריה 

• הפארק הלאומי חרמון 

• הפארק הלאומי הרודיון 

• גן לאומי חורשת טל 

• הפארק הלאומי קורסי 

• גן לאומי מבצר נמרוד 

• הפארק הלאומי מצדה

• הפארק הלאומי הר הכרמל 

• הפארק הלאומי קומראן 

• גן לאומי שרון 

• גן לאומי שומרון 

• גן לאומי תל ערד הפארק הלאומי מבצר יחיעם 

• גן לאומי תל חצור

• הפארק הלאומי ירקון 

• הפארק הלאומי ציפורי 

​

שמורת טבע

שמורת טבע גמלא

שמורת טבע יער יהודיה 

שמורת טבע עמק החולה 

שמורת טבע נחל עיון

שמורת הטבע תל דן 

שמורת עין אפק 

שמורת הטבע כרמל חי-בר 

שמורת טבע נחל מערות

מערת נטיפים בשמורת אבשלום 

שמורת עין גדי 

קומפלקס רמון פארק 

שמורת הטבע יטבתה חי-בר 

שמורת טבע חוף אלמוגים

​