השבת היא יום המנוחה ביהדות והיום השביעי בשבוע. השבת מתחילה בכל יום שישי בשעות אחר הצהריים המאוחרות, באופן מסורתי כ-40 דקות לפני שקיעת החמה בירושלים, עם הדלקת הנרות. היא מסתיימת במוצאי שבת עם רדת החשיכה, ברגע שמופיעים שלושה כוכבים בשמיים. שמירת השבת כרוכה בהימנעות ממלאכה ועיסוק בפעילויות מנוחה לכבוד היום.את השבת פותחים בהדלקת נרות ובברכה. במהלך השבת נאכלות שלוש סעודות חגיגיות: בליל שבת (שישי בערב), ביום השבת בצהריים (לאחר תפילת מוסף) ובשעות אחר הצהריים המאוחרות (סעודה שלישית). סעודת ערב יום שישי מתחילה בברכה על היין הנקראת קידוש, וברכה הנאמרת על שתי כיכרות חלה. השבת מסתיימת בטקס ההבדלה.

ראש השנה, השנה החדשה היהודית, הוא יום טוב המוזכר בתורה. הוא נחגג כחג יהודי ביום הראשון והשני של חודש תשרי. ראש השנה נחשב ליום המלכת ה' על האנושות וליום הדין, שבו נשפט האדם על השנה החולפת ובו נקבע מה יקרה לו בשנה הבאה. המצווה המרכזית של החג היא תקיעת שופר. הימים שבין ראש השנה ליום כיפור נקראים עשרת ימי תשובה.

יום כיפור שנחגג בעשרה בתשרי ועיצומו של היום מוקדש לתשובה ולבקשת סליחה. יום כיפור הוא יום של צום ותשובה. הצום אינו נובע מאבלות, אלא דווקא מתוך קדושתו הגדולה של היום. למעשה, יום כיפור נחשב ליום שמח, משום שעל פי התורה, כאשר משה חזר מהר סיני, שם שהה 40 יום, סלח ה' לישראל על חטא העגל. משה ירד מההר ביום כיפור עם לוחות הברית השניים. ההימנעות המוחלטת מאכילה ומשתייה, לצד שמירת שאר האיסורים המסורתיים, מתחילה עם שקיעת החמה ומסתיימת למחרת עם צאת הכוכבים.

סוכות הוא חג יהודי בן שבעה ימים, המתחיל ב-ט"ו בתשרי.  החג מציין את יציאת מצרים ומדגיש את תלותו של עם ישראל בהשגחה האלוהית. השם "סוכות" הוא צורת הרבים של המילה "סוכה" – מבנה ארעי בעל דפנות המכוסה בסכך. מבנים אלו משמשים תזכורת למגורים הארעיים שבהם חיו בני ישראל במהלך 40 שנות נדודיהם במדבר, לאחר שנמלטו מעבדות מצרים. לאורך ימי החג, נהוג לאכול את הארוחות בתוך הסוכה ולברך בכל יום על הלולב והאתרוג.

חג החנוכה נוסד לזכר חנוכת המזבח ובית המקדש השני בירושלים בימי מרד המכבים נגד הממלכה הסלווקית, והוא מכונה אף "חג האורים". חנוכה נחוג במשך שמונה ימים, החל מיום כ"ה בחודש כסלו. מצוות החג המרכזית היא הדלקת נרות בחנוכייה – מנורה מיוחדת בעלת שמונה קנים. נר נוסף, המכונה "שמש", משמש להדלקת הנרות האחרים וממוקם בנפרד מהם. בכל לילה מוסיפים נר אחד ומדליקים אותו בעזרת השמש, עד שבליל החג האחרון מאירים כל שמונת הנרות יחדיו.

ט"ו בשבט הוא חג יהודי שחל ביום ט"ו של שבט. הוא נקרא גם "ראש השנה של האילנות". בישראל, סדר ט"ו בשבט הקבלי קם לתחייה וכיום נחגג על ידי יהודים רבים, דתיים וחילוניים. הגדות מיוחדות נכתבו למטרה זו. בישראל בת זמננו, היום נחגג כיום מודעות אקולוגית, ועצים נטועים בחגיגה.

ט"ו בשבט הוא יום העץ הישראלי. ארגונים אקולוגיים בישראל ובתפוצות אימצו את החג לקידום תוכניות להגברת המודעות הסביבתית.

פורים הוא חג יהודי המנציח את הצלת העם היהודי מידי המן, הווזיר המלכותי של אחשוורוש מלך פרס, שתכנן להרוג את כל היהודים. הסיפור מתועד במגילת אסתר. תוכניותיו של המן סוכלו על ידי מרדכי ואסתר; אסתר עלתה למלכת פרס. יום הגאולה הפך ליום של משתה ושמחה. פורים נחגג בקרב יהודים מדי שנה ביום ה-14 לחודש אדר, היום שאחרי ניצחון היהודים על אויביהם, על ידי החלפת מתנות של אוכל ושתייה ותרומת צדקה לעניים.

היהודים חוגגים את פסח לזכר שחרורם על ידי אלוהים, עבדותם במצרים העתיקה וחירותם כאומה תחת הנהגתו של משה. הוא מנציח את סיפור יציאת מצרים. פסח מתחיל בלילה מיוחד המכונה ליל הסדר, בערב י"ד ניסן. בערב ליל הסדר נהוג לאכול מצה ומרור, ואמירת ההגדה מתקיימת לזכר סיפור יציאת מצרים; כמו כן לאכול קרבן פסח, חרוסת, ביצים וכרפס, ולשתות ארבע כוסות יין.

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר, והנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר. 

בין המנהגים המרכזיים בל"ג בעומר: הדלקת מדורות, עליה למירון להילולת בר יוחאי ועריכת טקס החלאקה לילדים, לימוד ספר הזוהר המזוהה עם רבי שמעון בר יוחאי ומשחקי חץ וקשת.

שבועות הוא חג יהודי שחל ביום השישי של סיון, לאחר ספירת העומר, המתחילה למחרת היום הראשון של פסח, שבעה שבועות. ספירת ימים ושבועות זו נועדה לבטא ציפייה ותשוקה למתנת התורה. שלושת הימים שלפני השבוע נקראים "שלושת ימי הסף", לציון הימים בהם בני ישראל התכוננו להתגלות בהר סיני. שבועות מציין את יום השנה בו נתן אלוהים את התורה לעם ישראל בהר סיני.

תשעה באב הוא צום חורבן בית המקדש, ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב. האירועים שהתחוללו, לפי המסורת, ביום זה, גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף הובילו לגלות בת כאלפיים שנה.

בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על לימוד תורה. עם תחילת התענית נהוג לקרוא בציבור את מגילת איכה, ולאורך היום לומר קינות על חורבן הבית ואסונות אחרים.