השבת היא יום המנוחה של היהדות והיום השביעי בשבוע. שמירת השבת מתקיימת מכמה דקות לפני השקיעה ביום שישי בערב ועד להופעת שלושה כוכבים בשמים בליל שבת. שמירת שבת כרוכה בהימנעות מפעילות עבודה ועיסוק בפעילויות נינוחות לכבוד היום. את השבת מכניסים בהדלקת נרות וברכה. אוכלים שלוש ארוחות חגיגיות: בערב, בשעות אחר הצהריים המוקדמות ומאוחרות אחר הצהריים. סעודת שישי בערב מתחילים בברכה על יין הנקראת קידוש ובברכה על שתי כיכרות חלה. את השבת סוגרים בברכת הבדלה.

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים. הוא מצוין בימינו כחג יהודי בא' וב' בתשרי ופותח את עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. שני הימים נחגגים כיום טוב.

הציווי בתורה מורה על עשיית יום א' בתשרי "יום תרועה" ולכן מצוות החג העיקרית היא תקיעת שופר.  במסורת היהודית נחשב זה ליום דין, שבו מכתירים בני האדם את אלוהים כמלך המשגיח ובוחן כל אדם על מעשיו.

”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה'.” (ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה).

יום הכיפורים הוא אחד ממועדי ישראל, אשר חל בעשרה בתשרי. בתורה מכונה יום הכיפורים "שבת שבתון" ו"מקרא קודש", והוא נקבע כמועדו של האירוע המרכזי בשנות יובל.
בעבר היה יום הכיפורים אחד המועדים הבולטים בעבודת המקדש, ועיקרו היה טקסי טיהור של המקדש ווידוי של הכהן הגדול על חטאי העם. על פי חז"ל, ביום הכיפורים ירד משה מההר עם לוחות הברית השניים ונסלח חטא העגל לעם ישראל.

''וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַ-ה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם... 

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. לסוכות מספר רב יחסית של מצוות ומנהגים ייחודיים: מצוות ישיבה בסוכה בכל ימי החג, נטילת ארבעת המינים, מצוות הקהל שהתקיימה בזמן בית המקדש בחג סוכות פעם בשבע שנים, ומנהגים לזכר מצוות שהתקיימו בבית המקדש כהלכה למשה מסיני. מיד עם סיום חג הסוכות, בכ"ב בתשרי, נחוג חג נוסף מדאורייתא בשם שמיני עצרת, בארץ ישראל חל במקביל ליום שמיני עצרת גם חג מדרבנן בשם שמחת תורה, שאף הוא נפרד משני החגים הקודמים. 

חג החנוכה או חג האורים הוא חג יהודי, הנחגג במשך שמונה ימים. ימים אלה הם ימי הודאה, שאותם תיקנו חז"ל בזמן בית המקדש השני, לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש, ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

 ''ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים [...] ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים. [...] ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה, בהלל ובתודה לה'.''

ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן  הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, ומציין את ראש השנה למניין השנים של פירות האילן בארץ ישראל
נהוג לאכול ביום זה מפירות ארץ ישראל, במיוחד מפירות שבעת המינים, ויש הנוהגים לערוך בו "סדר ט"ו בשבט" 
כיום מצוין ט"ו בשבט גם כמעין חג טבע, ורבים נוהגים לציין אותו בנטיעת עצים ובעיסוק בענייני איכות הסביבה.

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג בי"ד באדר . החג נקבע כיום הודאה לאלוהים, מכיוון שעל פי המסורת היהודית בחג זה ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן האגגי, המשנה למלך אחשוורוש.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו ועריכת סעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. כמו כן, מאפה מתוק שמקובל לאכול בתקופת החג הוא אוזן המן.

חַג הפֶּסַח הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג במשך שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן בארץ ישראל וכ"ב בניסן בחוץ לארץ . היום הראשון והאחרון מכונים "ימים טובים", והימים שביניהם מכונים "חול המועד". פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות במצרים לחירות. היום האחרון לחג מציין את נס קריעת ים סוף.
מצוות החג המרכזיות הן איסור אכילה, הנאה ובעלות על חמץ במהלך כל החג. בליל הסדר מצווה מן התורה לאכול מצה ומרור ולספר על יציאת מצרים, ומדברי חכמים גם לשתות ארבע כוסות יין. 

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר, והנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר. 

בין המנהגים המרכזיים בל"ג בעומר: הדלקת מדורות, עליה למירון להילולת בר יוחאי ועריכת טקס החלאקה לילדים, לימוד ספר הזוהר המזוהה עם רבי שמעון בר יוחאי ומשחקי חץ וקשת.

חג השבועות הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו' בסיוון. החג חל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ.

​

בנוסף למשמעות החקלאית המפורשת בתורה, זיהו חז"ל וספר היובלים את חג השבועות עם זמן מתן תורה, בפירושם את שמות, י"ט, א'. בשל פירוש זה מציינים את קבלת התורה בתפילות ומזמורי החג, קוראים בתורה בפרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, ומרבים בלימוד תורה. רבים נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה של החג.

תשעה באב הוא צום חורבן בית המקדש, ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב. האירועים שהתחוללו, לפי המסורת, ביום זה, גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף הובילו לגלות בת כאלפיים שנה.
בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על לימוד תורה. עם תחילת התענית נהוג לקרוא בציבור את מגילת איכה, ולאורך היום לומר קינות על חורבן הבית ואסונות אחרים.