תרום עכשיו I הוסף רכיב מורשת I להצטרף I מתנדבים I קישורים I צור קשר
מרכז המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של ישראל
מוזיקה עממית
המוזיקה של ישראל היא שילוב של מסורות מוזיקה יהודית ולא-יהודית שחברו יחד במהלך מאה שנים ליצירת תרבות מוזיקלית ייחודית. במשך כמעט 150 שנה, מוזיקאים חיפשו אלמנטים סגנוניים מקוריים שיגדירו את הרוח הלאומית המתהווה. בנוסף ליצירת סגנון וסאונד ישראלי. יצירותיהם של מלחינים קלאסיים ישראלים בוצעו על ידי תזמורות מובילות בעולם.
המוזיקה בישראל היא חלק בלתי נפרד מהזהות. "שירים בציבור היו בילוי נפוץ, והיוו עבורם כוח בהגדרת זהותם", כתב נתן שחר. מהגרים יהודים מאירופה, אסיה, המזרח התיכון וממקומות אחרים הביאו איתם את המסורות המוזיקליות שלהם, ממזגים ויצקו אותם לצליל ישראלי חדש.
המאמצים הראשונים ליצור קורפוס מוזיקלי המתאים לישות יהודית חדשה היו ב -1882 . זו הייתה השנה של העליה הראשונה , גל של עולים יהודים מחפשים ליצור מולדת לאומית בפלסטין נכתבו שירים עבור התנועה הלאומית הזו, ציוני תנועות נוער בגרמניה ובמקומות אחרים הוציאו ספרי שירים, תוך שימוש במנגינות גרמניות מסורתיות ואחרות עם מילים חדשות שנכתבו בעברית. דוגמה לכך היא השיר שהפך להמנון הלאומי של ישראל, " התקווה ". המילים, מאת המשורר העברי נפתלי הרץ אימבר , מבטא את כמיהתו של העם היהודי לשוב לארץ ציון. המנגינה היא מנגינה עממית מזרח אירופאית פופולרית.
בשנת 1895 הקימו מהגרים יהודים את התזמורת היהודית הראשונה בעיירה של ראשון לציון , וניגנו קלאסיקות קלות ומרצים.
אברהם צבי אידלסון , חזן מיומן מרוסיה ומוסיקולוג, שחי בירושלים בשנת 1906 , במטרה ללמוד ולתעד את הנגינה של הקהילות היהודיות השונות שם. באותה תקופה היו בירושלים מספר מובלעות יהודיות, לתימנים, חסידים, סורים וקבוצות אתניות יהודיות נוספות. אידלסון תיעד בקפידה את השירים והניבים המוזיקליים של הקבוצות הללו. לאידלזון הצטרפו עוד כמה מוזיקאים ואתנומוסיקולוגים בעלי הכשרה קלאסית, כולל גרשון אפרוס ב-1909, ולאחר מכן, יואל אנגל ב-1924. כמו אידלסון, פעל אנגל להפצת מנגינות וסגנונות אתניים מסורתיים לציבור היהודי הרחב.
ה בעלייה השנייה , החל משנת 1904 , נרשמה עלייה בלחן של שירים מקוריים של מהגרים יהודים. בין המלחינים הראשונים של שירי עם היו חנינא קרצ'בסקי ("בשדמות בית לחם"), ו דוד מערבי ("שירה הנוער").
במהלך 30 השנים הבאות, החלו מלחינים יהודים לחפש אופנים קצביים ומלודיים חדשים שיבדו את שיריהם מהמוזיקה האירופית המסורתית. מובילי תנועה מוזיקלית זו היו מתתיהו שלם ("ודוד יפה עינים", "שיבולת בשדה"), ידידיה אדמון ("שדמתי"), המלחין מנשה רבינא, מארק לברי ("שיר העמק", "כיתתנו בליילה צודת"), מרדכי זעירא ("חיו לילות", "לילה לילה", "שני שושנים") ועוד.
עמנואל זמיר עבד בשנות ה-40 וה-50 בז'אנר המכונה "שירי רואים" (שירי רועים). הוא שילב מוזיקה בדואית עם מילים בסגנון תנ"ך, לעתים קרובות בליווי המקליט.
התנועה ליצירת רפרטואר של שירים עבריים, אשר השפיעה על הספרות, התיאטרון והגרפיקה של התקופה וכן על המוזיקה - היה לחפש שורשים תרבותיים של האומה הישראלית החדשה בתרבות העברים הקדומים של התנ"ך. המאפיינים של הסגנון העברי החדש, טען המלחין יצחק אדל , הם "שרידי הזמר העברי הקדום שנאבקו לשרוד את שנות הפזורה. הסתדרות העובדים , שלפני הקמת מדינת ישראל שימשה רבים מתפקידי ממשלה, הקימה את "מרכז התרבות", שהוציאה ספרי שירים רבים, וסבסדה חיבור יצירות של מלחינים עבריים. שירים פומביים עודדו באופן פעיל. ה קיבוץ תנועות חילקו זמרים וקבעו את הסינגאלונג כאירוע יומיומי מרכזי בחיי הקיבוץ. שירים בציבור נתפסו גם כדרך ללמד עברית לעולים חדשים מאירופה ומאוחר יותר מארצות המזרח התיכון. גם הרדיו הממלכתי היה כוח רב בקידום השיר העברי, התחנות ליזום פרויקטים מיוחדים לשימור מורשת השיר הישראלי ולעידוד כתיבה והקלטה של מוזיקה 'אותנטית'.
Songs of Israel
Songs of Israel
Naomi Shemer - "Horchat Eucalyptus" - חורשת האקליפטוס
Erev shel shoshanim ערב של שושנים (live in France, 1966)
Shuly Nathan + Shay Tochner - Mi Haish
Shuly Nathan + Shay Tochner + Shmuel Elbaz - ANA ELI
מוזיקה יהודית תימנית
המוזיקה של יהודי תימן השפיעה במיוחד על התפתחותה של המוזיקה הישראלית, משום שהיא נתפסה בעיני העולים החדשים המוקדמים כקישור לשורשיהם התנ"כיים. המוזיקה של העברים הקדמונים, כתב המוזיקולוג א.ז. אידלסון, "נשמרת בזיכרון ובפועל במרכזים יהודיים שונים. היה שם קהילה יהודית תימנית בפלסטין לפני 1900 , והחלוצים האירופיים שהגיעו בשנות ה-20 התאהבו בסגנון התימני. בשנות ה-30 וה-40, הזמרת התימנית ברכה צפירה חקרה והקליטה שירים תימניים רבים, וכן שרה יצירות מקוריות בסגנון תימני. דוגמה לכך היא השיר "שתו האדרים" עם מילים של אלכסנדר פן ולחן של נחום נרדי .
אהרן עמרם הפך לראשון שהקליט מוזיקה תימנית תוך שימוש בכלים מחוץ למסורתה. בין הכלים שבהם ליווה את השירה התימנית המסורתית שלו היו גיטרה, כינור, קאנון, חצוצרה, טרומבון וכלי הקשה. המוזיקה התימנית הגיעה לקהל עולמי בשנות ה-80 בעקבות מאמציה של הזמרת הישראלית עפרה חזה , שאלבומה "שירי תימן" הפך ללהיט בינלאומי בקרב חובבי מוזיקת עולם. עפרה חזה גדל במשפחה תימנית מסורתית שגר בתל אביב שכונת התקווה. היא התפרסמה בזכות שירה של מוזיקת פופ, אבל בהמשך הקריירה שלה הפכה לשגרירה תרבותית של הקהילה שלה, הן בישראל והן בעולם. כמה מהרצועות המפורסמות ביותר שלה, כמו "אם ננעלו", היו עיבודים מחודשים של שירי תימן מסורתיים, רבים מהם הלחין רבי שלום שבזי , משורר ומיסטיקן מימי הביניים שהישגיו הרוחניים והאמנותיים נערצים בכל העולם בקהילה התימנית. שירתו של שבזי עסקה בנושאים דתיים וחילוניים כאחד, והעניקה למוזיקה התימנית מנעד לירי רחב יותר מאשר צורות רבות אחרות של מוזיקה יהודית מסורתית, הנוטות להיות ליטורגיות במהותן.
Jewish Yemenite Songs
Jewish Yemenite Songs
Jewish Yemenite Wedding Dance
Tzur Menati - Ofra Haza
מחרוזת תימנית אם ננעלו אצל דודו טופז ז"ל 1995 - כלל הזמרים
Yemenite Groove שלומית לוי מאורפנד לנד Orphaned Land/ Shlomit Levi & Boaz Sharabi
מוזיקה יהודית מבשרה
קהילות מהגרים ישראליות ממדינות ערב יצרו במהלך 50 השנים האחרונות סגנון מוזיקלי מעורבב המשלב אלמנטים טורקיים, יווניים, ערביים וישראלים. סגנון המזרחי המוזיקה הוא באמת ספונטני ויליד.
תנועת "מוזיקה מזרחית" החלה בשנות ה-50 עם אמנים תוצרת בית בשכונות האתניות בישראל - שכונת " כרם התמנים " התימנית בעיקרה בתל אביב, שכונות מרוקו ושכונות של עולי איראן ועיראק - שניגנו בחתונות ובאירועים אחרים. הם ביצעו שירים בעברית, אבל בסגנון ערבי ברובו, בכלים מסורתיים - ה עוד , ה קאנון , וה דרבוקה . ג'ו עמאר ו פילפל אל-מסרי , היו שני חסידים מוקדמים של מיצוי מרוקאי ומצרי. בשנות ה-60 הם הוסיפו גיטרה אקוסטית וגיטרה חשמלית, והסאונד שלהם הפך לאקלקטי יותר. זמרים קישטו בדרך כלל את השירה שלהם מליזמה וקישוטים אחרים בסגנון מזרחי, והמשלוח היה לעתים קרובות באפי או גרוני.
מילות השיר היו במקור טקסטים שנלקחו מהספרות העברית הקלאסית, כולל טקסטים ליטורגיים ושירים מאת עברית מימי הביניים משוררים. בהמשך הוסיפו טקסטים של משוררים ישראלים, והחלו לכתוב גם מילים מקוריות. דוגמה לכך היא השיר "חנהלה היטבלבלה", ששר יזהר כהן . מילות השיר הן מאת המשורר והמשורר העברי המודרני נתן אלתרמן , ללחן מסורתי.
בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 , כמה מהמבצעים הללו החלו להפיץ את שיריהם בקלטות. הקלטות היו להיט מיידי. הם נמכרו פנימה קיוסקים באזור הקניות המוזנח סביב תחנת האוטובוסים בתל אביב, והמוזיקה נודעה בלשון גנאי בשם "מוזיקת קסטות", מוזיקת קלטות או "מוזיקת תחנת אוטובוס". מבצעים בתקופה זו כולל שימי תבורי , זהבה בן ו זהר ארגוב , ששירו "הפרה בגני" הפך ללהיט גדול. זהר ארגוב, נודע כ"מלך מוזיקא מזרחית"; הוא הפך לגיבור עממי, ונעשה סרט על חייו.
חדירתה של מוזיקה מזרחית לממסד הישראלי הייתה תוצאה של לחץ של מלחינים ומפיקים מזרחיים כמו למשל אביהו מדינה , הפופולריות המוחצת, הבלתי ניתנת להכחשה, של הסגנון, והאימוץ ההדרגתי של אלמנטים של מוזיקה מזרחית על ידי אמני מיינסטרים. ירדנה ארזי , אחת הכוכבות הפופולריות בישראל, הכינה ב-1989 הקלטה בשם "דימיון מזרחי", וכללה חומרים מקוריים וכמה שירים ישראלים קנוניים. כמו כן, חלק מהמבצעים החלו לפתח סגנון פיוז'ן של מוזיקה מזרחית, סגנונות ישראליים, יווניים ועוד. אלה כללו אהוד בנאי , יהודה פוליקר , ו שלמה בר , שקבוצתו "הבררה הטיבית" התאגדה סיטארים , טאבלה ועוד הודי כלים ליצירת סגנון חדש, " עולמי ".
קבלתה של מוזיקה מזרחית, במהלך שנות ה-90 , מקבילה למאבק החברתי של ישראלים ממוצא מזרחי להשיג קבלה חברתית ותרבותית. המעבר הזה לתרבות המיינסטרים כולל הטמעה תרבותית", כותב חוקר הספרות ומבקר מתי שמואלוף.
Misrahi Music
Misrahi Music
Jo Amar Greet my cousin ג'ו עמר שלום לבן דודי
זוהר ארגוב בדד
Ofir Ben Shitrit sings Moroccan Jewish song "Ya Mama" by Shimon Buskila | Jewish music Israel
A song in memory of the great poet Nathan Alterman - a hundred years since his birth
מוזיקה ערבית ישראלית
הקהילה הערבית בישראל, המונה עשרים אחוז מאוכלוסיית ישראל, פיתחה צורות ביטוי מוזיקליות ייחודיות משלה.
עד תחילת שנות ה-90 , מעט מוזיקה מקורית הופקה על ידי קהילה זו וההתמקדות הייתה בכוכבים הגדולים של העולם הערבי - אום כולתום, פיירוז, פריד אל-אטרש ואחרים. עד שנות ה-80, שחקנים מקומיים בחתונות ובאירועים אחרים ניגנו מוזיקה שנכתבהבמצרים, לבנון וסוריה.
עם תחילת המאה ה-21, צצו כוכבים מקומיים, ביניהם וירטואוז העוד והכינור שזכה לשבחים בינלאומיים תייסיר אליאס , הזמרת אמל מורקוס , והאחים סמיר וויסאם ג'ובראן . מוזיקאים ערבים ישראלים זכו לתהילה מעבר לגבולות ישראל: טייזר אליאס ואמל מורקוס מרבים לנגן בפני קהל באירופה ובאמריקה, ונגן העוד דרוויש דרוויש זכה בפרס הראשון בתחרות העוד הכל-ערבי במצרים ב-2003.
מוזיקאים ערבים ישראלים נמצאים בחזית השאיפה להגדיר את זהותם המתהווה. מילות השיר עוסקות בסוגיות של זהות, קונפליקט, זיכרון ושלום. למשל, השיר " Ghareeba " של קמיליה ג'ובראן , תפאורה של שיר מאת חליל ג'יבראן , עוסק בתחושת בידוד ובדידות שחשה האישה הערבייה הפלסטינית:
קמו כמה קבוצות, כמו בוסתן אברהם של אליאס ,עלי הזית , וההרכב הישראלי-פלסטיני של שלמה גרוניך בו מופיעים יחד יהודים ופלסטינים ויוצרים סגנון פיוז'ן של מוזיקה. להקות מוזיקליות משותפות כמו זמרת יה, שמס תשרין, בלוז איוב וסהר , מופיעות בכל רחבי ישראל, בעיקר בגליל. עלי הזית ערכו סיבוב הופעות מצליח בירדן ב-1995, כשהסולן שוהם עינב (יהודי) שר שירים בעברית ובערבית.
באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים יש תכנית לתואר מתקדם, בראשות תייסיר אליאס , במוזיקה ערבית. בשנת 2007 נפתח בשפרעם הקונסרבטוריון הקדם-מכללה הראשון לאוכלוסייה דוברת ערבית.
Arabic Music
Arabic Music
Le Trio Joubran, Paléo Festival Nyon 2012 (concert complet)
تيسير الياس - تقاسيم نهاوند وسماعي نهاوند، مسعود جميل بك - Taiseer Elias: Taqsim Nahawand
בוסתן אברהם Bustan Avraham
Amal Murkus Ensemble - Stranger in a Far City (Berklee Middle Eastern Festival)
מוזיקה יהודית עיראקית
יהודי עיראק שעלו לישראל בתחילת שנות ה-50 שמרו על מסורת מוזיקלית משלהם. במחצית הראשונה של המאה ה-20, כמעט כל המוזיקאים האינסטרומנטליים המקצועיים בעיראק היו יהודים. הם ניגנו בתזמורת האימפריאלית, בתזמורת הרדיו של בגדד ובמועדוני הלילה של בגדד. בין המבצעים המובילים היו המלחין ונגן העוד עזרא אהרון , הכנר סאלח אל-כוויתי ואחיו, נגן העוד דאוד אל-כוויתי , המלחין סלים אלנור , הזמרת סלימה פאשה ואחרים. בין 1949 ל-1950 , כמעט כל המוזיקאים המקצועיים הללו ברחו מעיראק לישראל. התזמורת הערבית של רשות השידור (רשות השידור) הייתה מכרעת בשמירה על מסורותיה המוזיקליות בישראל.
רבים מהמוזיקאים הללו נאלצו לחפש עבודה מחוץ לעסקי המוזיקה, אך הם המשיכו להופיע בקהילה. "המסורת המוזיקלית שלנו נמשכת", אמרה סואד בזון , זמרת ובת למשפחה של מוזיקאים עיראקים מובילים. כיום הנכדים והנינים ממשיכים למלא את בתיהם בשירי עיראק .
יש גם אברהם סלמאן , נגן חאנון עיוור שנולד בעיראק בשנת 193. הוא הצטרף לתזמורת הרדיו העיראקית וליווה זמרים ערביים בעלי שם. הוא עובר לישראל בשנת 1950. בארץ עבד עם התזמורת הערבית של הרדיו הישראלי , שנקראה 'קול ישראל' עד 1988.
מוזיקה כליזמר
מהמאה הארבע עשרה שרים שירים חילוניים ביידיש, אם כי רבני התקופה הורו ששירי קודש ישירו רק בעברית.
אחד הז'אנרים העיקריים של שירי עם ביידיש במרכז ומזרח אירופה הוא הכליזמר, שיוצא גם לאמריקה ולישראל, אם כי הנרי ספוזניק (2005) כותב היסטורית, השיר והתיאטרון היידיש היו בעלי נראות גבוהה יותר מאשר מוזיקת הכליזמר בישראל . * בדרך כלל שירים ושירי ערש של המאה ה-17 וה-18 הם אנונימיים, אך המלחינים של אחרים כגון ידועים; כמו אויפן פריפטשיק "על האח" מאת מארק ורשוסקי.
שירי תיאטרון יידיש
באירופה רבים מהשירים של להקות התיאטרון ביידיש הולחנו כמוזיקה אגבית לתיאטרון מוזיקלי, או לפחות מחזות בעלי תוכן מוזיקלי חזק, בעוד שאחרים הם "מכה" אריות בודדות ומספרים שנלקחו מאופרטה ביידיש.* באמריקה, מלבד תיאטראות היידיש, כותבי השירים והמלחינים של אמריקה עצמה השתמשו בשירי עמים ותיאטרון ביידיש, יחד עם אופנים ומנגינות של בית כנסת, כחומר למוזיקה של סמטת טין פאן, ברודווי והוליווד.*
אירווינג ברלין היה אחד המלחינים הפופולריים שעברו משיר ביידיש לשירים באנגלית. ''בי מיר ביסטו שיין'' הוא דוגמה לשיר ביידיש שעבר עיבוד מחדש כלהיט אנגלי.
שיר מקהלה פוליטי וחילוני ביידיש
די שבוע "השבועה" (1902) היה ההמנון היידיש של ה"בונד היהודי הכללי" הסוציאליסטי בראשית שנות ה-1900 ברוסיה. שיר נוסף של אותו מלחין, ש' אנסקי (שלומי זנבול רפופורט), היה בזלציקן ים "בים המלוח". אגודות מקהלות פועלים ביידיש נמשכו - כולל זו שהוביל לזר ויינר בניו יורק עד שנות ה-60. זוג נית קין מול "לעולם אל תגיד (זה סוף הדרך)" היה שיר פרטיזני שנכתב ב-1943 על ידי הירש גליק , עבור ההתנגדות של גטו וילנה.
שירי אמנות ביידיש
מלחינים של שירי אמנות ביידיש "רציניים" בעלי מודעות עצמית כוללים את המלחינים של החברה למוזיקה עממית יהודית שנוסדה בסנט פטרסבורג ב-1908, שהייתה קשורה למלחינים כולל "הגלינקה היהודית " מיכאל גניסין , יוסף אכרון, מוזס מילנר, אלכסנדר קרין , וסולומון רוזובסקי .
באמריקה היו המלחינים המהגרים הצעירים לזר ויינר, סולומון גולוב , מלחין הקולנוע האנק קון וחזן לוס אנג'לס פול למקוף .* שירי אמנות ביידיש עשויים לעשות שימוש רגיש במנגינות עממיות.* דוגמה אחת לגישה מודעת של המאה ה-21 לשירת העם ביידיש. כשירה אמנותית, כמחווה לשוברט, הם מחזורי א יידישע ווינטררייזע ודי שיין מילנרין של שירי עם שעיבד אלכסנדר קנאפ לבריטון האנגלי מארק גלנוויל .*
Klezmer
Klezmer
klezmer Party
Mazal Tov Wedding songs Medley - famous Jewish Klezmer Music - klezmer clarinet
Blue Hora - Amsterdam Klezmer Band
Kroke SPIEL KLEZMER - YIDDISH FREYLEKHS
Sephardic Music
מוזיקה ספרדית
ליהודים ספרדים יש רפרטואר מה ים תיכוני אזור אגן. במסורת החילונית, חומר מושר בדרך כלל בניבים של יהודי-ספרדית של הפזורה הספרדית. טמבורינים ואחר כלי הקשה משמשים לפעמים, במיוחד ב חתונה שירים. עוד ו qanún משמשים גם בכמה כלי נגינה של מוזיקה ספרדית, ואמנים מודרניים יותר משלבים אינספור כלים מיובאים אחרים.
שורשיה של המוזיקה הספרדית במסורות המוזיקליות של הקהילות היהודיות ב ספרד של ימי הביניים ופורטוגל של ימי הביניים. מאז, היא ספגה השפעות מ מרוקו , ארגנטינה , טורקיה , יוון , בולגריה , ושאר המקומות שיהודים ספרדים ופורטוגזים התיישבו לאחר גירושם מספרד ב-1492 ומפורטוגל ב-1496.
מילות השיר נשמרו על ידי קהילות שנוצרו על ידי היהודים שגורשו מהעיר חצי האי האיברי . קהילות ספרדיות אלה חולקות רבות מאותן מילים ושירים.
מסורות השיר נחקרו ותומללו בתחילת המאה העשרים על ידי מספר אתנומוסיקולוגים וחוקרי ספרות היספנית של ימי הביניים. מסביבות 1957 ועד לא מזמן, סמואל ארמיסטד (UC Davis) עם עמיתיו ג'וזף סילברמן וישראל כץ אספו שירים יהודים-ספרדיים ממודיעים בצפון אמריקה, טורקיה, הבלקן, יוון, צפון אפריקה וישראל. ההקלטות הדיגיטליות, עם תמלול ומידע על סוג השיר, זמינות באתר ספרות עממית של היהודים הספרדים , מתארחת כעת באופן קבוע על ידי ספריית אוניברסיטת אילינוי.
בתחילת המאה ה-20 יצאו כמה הקלטות מסחריות פופולריות של מוזיקה ספרדית מיוון וטורקיה, ואחריהן הקלטות מירושלים ומחלקים אחרים של המסורת המזרחית. המבצעים הראשונים היו בעיקר גברים, כולל ה"טורקים" ג'ק מייש , חיים אפנדי ו יצחק אלגזי . מאוחר יותר קם דור חדש של זמרים, שרבים מהם לא היו בעצמם ספרדים. גלוריה לוי , פשארוס ספרדיס , פלורי יגודה, ה פרברים , ו אנסמבל ג'נט וג'אק אסים הם מבצעים פופולריים מהמסורת המזרחית בתקופה זו.
ג'רארד אדרי , סווינה יאנאטו , סטפני ואלדז , פרנסואז אטלן , מרלן סמון יסמין לוי ומארה ארנדה נמנים עם הדור החדש של זמרים שמביאים פרשנות חדשה למורשת הלדינו/יהודית-ספרדית, ובמקרה של יסמין לוי וג'רארד אדרי , מערבבים את זה עם אנדלוסית פלמנקו .
זמר אופרה ושחקן דיוויד סררו שר שירים לאדינו וספרדיים אותם הוא מרבה לשלב בקלאסיקות תיאטרון כגון הסוחר מוונציה ו אותלו .
מקהלת הקהילה היהודית של סלוניקי נוסדה בשנת 1995 על ידי חברי הקהילה. המקהלה נוסדה מתוך תקווה שהמסורת המוזיקלית שאבותיהם לקחו עמם כשגורשו מחצי האי האיברי לפני 500 שנה תישמר ותקום לתחייה. המחקר של המנצח שלו ' קוסטיס פאפאזוגלו ' על מוזיקה ספרדית ממסורת ימי הביניים (שירים כמו "Tres Ermanikas") ומאוחר יותר עם התפתחות המוזיקה הובילו לתקליטור, שהופק על ידי Minos EMI , בהשתתפות אנסמבל קודקס , תחת כותרת "En la mar ay una torre." כיום מונה מקהלה זו 25 - 30 חברים בגילאים שונים. המנצח שלה, קוסטיס פאפאזוגלו, הוא מורה מנוסה ומכובד למוזיקה, סולן ומנצח תזמורות, שנתן קונצרטים בכל רחבי יוון וכן בישראל (תל אביב), סקופיה, וינה, זלצבורג, בולגריה (סופיה), רוסיה ( סנט פטרסבורג), מצרים (קהיר בחנוכת בית הכנסת בן עזרא המחודש), טורקיה (איסטנבול בבית הכנסת באשכנז לרגל שבוע התרבות היהודית), והונגריה (בבית הכנסת הגדול בבודפשט).
מכשור
מוזיקה ספרדית, לרבות מוזיקה פאן-ספרדית שאינה בהכרח ספרדית-יהודית, היא בעיקר ווקאלית. כלים, כאשר משתמשים בהם, מנוגנים לליווי שירים. בחירת הכלים בהם השתמשו הספרדים שיקפה בדרך כלל את הכלים המשמשים בתרבות המארחת: (יוונית, טורקית, מרוקאית וכו'). עוד , האוטה המזרח תיכונית; ובטורקיה התעצבנו סאז או לפעמים מנדולינה או ה קומבוס ), קאנון או סנטור (ציתר מזרח תיכוני מרוט או מרוקן), כינור ו תופים ביד (מסגרת וגביע).
-
מלחינים
-
-
משורשי המוזיקה הספרדית צמח קורפוס גדול של מוזיקה קלאסית חדשה מקורית. בולטים בקרב מלחינים מודרניים הם
-
יצחק ידיד , משלבים ז'אנרים קלאסיים עם אימפרוביזציה על שורשים ספרדיים ומוזיקה ערבית. חיבורו של ידיד 'שלישיית פסנתר עוד בס' הוא דוגמה טובה לכך.
-
בטי אוליברו , שלקחה מנגינות יהודיות מסורתיות. יצירתה "סרפים", לסופרן, קלרינט, כינור, צ'לו ופסנתר היא דוגמה טובה לכך.
-
ציפי פליישר , שהלחינה יצירות ווקאליות הממזגות טכניקות הלחנה מערביות עכשוויות עם סולמות המודאליים והרבעטון של המוזיקה הערבית.
-
מרינה טושיץ', מלחינה ישראלית עכשווית ילידת בוסניה ונגנית עוד המשתמשת באלמנטים ספרדיים ממולדתה בוסניה. היא גם פרסמה ספרים חינוכיים של עוד בארה"ב (מל בייס).
-
הרב סימון בנזאקן מלהקת היפ-הופ Djudeo Espanyol Los Serenos Sefarad, שהלחין מילות ראפ כדי לעדכן את הרומנזות הישנות.
זמרים ומוזיקאים ספרדים ישראלים
-
נועם ואזנה (ישראל/הולנד)
-
יצחק ידיד (ישראל)
-
יסמין לוי (ישראל)
-
יהורם גאון (ישראל)
-
אברהם פררה (ישראל)
-
דדו דגנית (ישראל)
-
יוסי אזולאי (ישראל)
-
דוד ד'אור (ישראל)
-
אסתר עופרים (ישראל)
-
אבישי כהן (בסיסט) (ישראל)
-
התזמורת האנדלוסית הישראלית (ישראל)
Ladino
Ladino
Me casó mi madre
Abre tu puerta cerrada
Durme, durme
Ladino - Yerushalayim de Oro - לאדינו
Some of Israeli singers of international renown
כמה מזמרים ישראלים בעלי מוניטין בינלאומי
-
אתי אנקרי – זמרת-יוצרת, וזמרת השנה לשעבר בישראל, הופיעה גם בארצות הברית, אנגליה והודו. אתי אנקרי כונתה משוררת הרוחניות הישראלית, והקול העכשווי של... ישראל .
-
קרן אן
-
הדג נחש– לצד שירים בעברית, יש בהדג נחש מספר שירים בשפות אחרות, כמו ערבית, צרפתית ואנגלית. הדג נחש סיפק שירים רבים לסרט של אדם סנדלר, אל תתעסק עם הזוהן. רבים מהשירים שלהם עוסקים בשלום, ו"זמן להתעורר" שימש כשיר מזכרת לתנועות.
-
דוד סררו - זמר אופרה צרפתי בעל שם בינלאומי, בריטון, יליד צרפת מהורים ישראלים. דיוויד סררו זכה להכרה על הרפרטואר הרב-תכליתי שלו מהאופרה ועד ברודווי ועד לשירים פופולריים. הוא שיחק בכמה מחזות זמר בברודווי כמו איש לה מנצ'ה, שעליו זכה בפרס על ההופעה הטובה ביותר בתור דון קישוט. דייוויד גם הקליט דואט עם זמרת הפופ האגדית ג'רמיין ג'קסון ב-Autumn Leaves. פעיל מאוד בקונצרטים, שדיוויד כבר הופיע להם יותר מ-600, הבריטון הצרפתי מרבה להופיע לטובת ארגוני צדקה ובבתי חולים בישראל.
-
דוד ד'אור – קונטרטנור, היה זמר השנה בישראל ונציג ישראל באירוויזיון. עד פברואר 2008, תשעה מאלבומיו זכו לפלטינה.* ד'אור מבצע מגוון רחב של מוזיקה, לרבות מוזיקת ריקודים, מוזיקת עולם, שירי עם ישראלים, אריות קלאסיות, אופרה, בארוק באיטלקית המקורית, כליזמר, מוזיקת קודש, פזמונים עתיקים, ותפילות תימן.* הוא הופיע ברחבי אירופה, אסיה וארה"ב.
-
עפרה חזה – מלבד הצלחתה בישראל, חזה הייתה ידועה באירופה ובצפון אמריקה בשנות ה-80 וה-90 בזכות השילוב הייחודי של המוזיקה התימנית. היא ייצגה את ישראל ב'אירוויזיון' ב-1983, וזכתה במקום השני עם "חי" (חי). Haza שיתפה פעולה עם איגי פופ, פולה עבדול, שרה ברייטמן ואחרות. היא שיחקה את יוכבד בסרט האנימציה זוכה האוסקר "נסיך מצרים", ושרה שיר, "תושיע אותנו".
-
ירדנה ארזי
-
אישתר – (ילידת אתי זך), זמרת להקת מוזיקת הריקוד הצרפתית אלבינה.
-
יעל נעים – השיר שלה "נשמה חדשה" שימש את חברת המחשבים אפל בקמפיין פרסומי. היא הייתה אמנית הסולו הישראלית הראשונה שזכתה ללהיט 10 המובילים בארצות הברית.
-
אחינועם ניני – ידועה מחוץ לישראל בשם נועה, ניני שרה בשפות ובסגנונות רבים, אך הצליל המובהק שלה הוא שילוב של מוזיקה תימנית מסורתית ומוזיקה ישראלית מודרנית.
-
ג'ין סימונס מ"קיס". , הלהקה האמריקאית הפופולרית משנות ה-70, נולדה בחיפה.
-
אסף אבידן
List of Israeli musical artists
-
אהרית הימים (סוף הימים)
-
אלמנה שחורה (אלמנה שחורה)
-
אבטה בריהון (Abatte)
מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Music_of_Israel